İbn Meymūn’un Yemen Mektubu
YASİN MERAL
Ankara Üniv. İlahiyat Fakültesi yasinmeral1979@gmail.com
Öz
İbn Meymūn’un Yemen Mektubu, Yahudi-Müslüman reddiye geleneğinde önemli bir rol oynamaktadır. İbn Meymūn mektubunda Tevrat’ta Hz. Muhammed’in müjdelendiğine dair iddiaları yanıtlayarak İslam, Hz. Muhammed ve Müslümanlarla ilgili değerlendirmelere yer vermektedir. Bu mektup İbrani harfleriyle Arapça (Judeo-Arabic) yazıldığı için İbrani harflerine aşina olmayanlar için bilinmezliğini korumuştur. Mektubun İngilizce tercümeleri olmakla birlikte bu durum, orjinal metni okumanın verdiği avantajla kıyas edilemez. Bu yüzden biz de mektubun orjinalini Arap harflerine aktararak yayınlamaya karar verdik. Judeo-Arabic metinlerde Tevrat’tan yapılan alıntılar ve Yahudilik’e ait tabirler İbranice muhafaza edilmektedir. Biz bu İbranice ifadeleri Arapça’ya tercüme ederek dipnotta verdik. Metinde, İbn Meymūn’un İbrani dilinin gramerini Arapça’ya uygulamasından kaynaklanan, bazı gramer hataları görülmektedir. Biz metne sadık kalma adına bunları olduğu gibi bıraktık. İbn Meymūn’un Yemen Mektubu’nun Judeo-Arabic orjinal metnini Arap harflerine çevirirken Yahudi akademi çevrelerinde en muteber edisyon olan 1952 tarihli Abraham Shlomo Halkin edisyonunu esas aldık.
Anahtar Kelimeler: Yemen Mektubu, İbn Meymūn, Beşairü’n-nübüvve, Judeo-Arabic,
İggeret Teyman,
Abstract
Arabic Original of Maimonides’ Epistle to Yemen in Arabic Letters
Maimonides’ epistle to Yemen plays an important role in Jewish-Muslim polemical literature. In his epistle, Maimonides mentions Islam, the Prophet Muhammad, and Muslims in his reply to the Muslims’ arguments for the prophethood of the Prophet Muhammad. Because the epistle was written in Judeo-Arabic, it long remained unknown to those who are not familiar with Hebrew letters. Although there are English translations of the epistle, the advantage of reading the original text cannot be compared with the translation. Accordingly, we decided to publish the original text in Arabic letters so that the Arabic readers can read the epistle in its original text. In the Judeo-Arabic texts, verses from Torah and special religious expressions are preserved in original Hebrew script. These verses and expressions have been translated into Arabic and presented in the footnotes. We have detected some Arabic grammatical mistakes resulting from Maimonides’ application of Hebrew grammer into Arabic; however, we have left them as they are with a view to being faithful to the text. Finally, our transliteration of Maimonides’ epistle in Judeo-Arabic is based on the Abraham Shlomo Halkin edition of the Epistle to Yemen of 1952, which is accepted as the most esteemed version in Jewish academic circles.
Keywords: Epistle to Yemen, Maimonides, Prophecies for Prophet Muhammad,
Orta Çağ Yahudi dünyasının en büyük düşünürlerinden biri olan İbn Meymūn (ö.1204), 1138 yılında Kurtuba’da doğdu. İbn Meymūn, Murābıṭlar, Muvaḥḥidler, Fāṭimīler ve Eyyūbīler olmak üzere dört farklı İslam devletinin egemenliği altında yaşamıştır. Özellikle Mısır’da bulunduğu dönemde Yahudi cemaatinin liderliğini yapan İbn Meymūn, başta Mısır olmak üzere Yemen, Fas, Endülüs, Filistin, Suriye ve Irak gibi değişik bölgelerdeki Yahudi cemaatlerinin de kendisinden fetva ve fikir istediği bir lider olmuştur.
İbn Meymūn’un yetiştiği siyaset, ilim ve kültür ortamı onun zihin dünyasına etki etmiştir. Bu etkinin izleri eserlerinde açıkca görülmektedir. Kendisine farklı bölgelerden gönderilen mektuplara yazdığı cevaplar bunun en güzel örneklerini oluşturmaktadır. İbn Meymūn, mektupları cevaplarken hem muhataplarının içinde bulunduğu siyasî-dinî durumu hem de kendi hayat tecrübesini dikkate almaktadır. Bu durum, en iyi şekilde Yemen Mektubu’nda görülmektedir.
Yemen Mektubu, 1172 yılında Yemen Yahudi cemaati lideri Ya kov ben Natanel’e hitaben yazılmıştır. Ya kov ben Natanel, kendisi gibi Yemen Yahudi liderlerinden olan ve Bustānu’l- Uḳūl adlı eserin sahibi Natanel ben Feyyūmī’nin (ö.1165) oğludur. Yemen Mektubu, Ya kov ben Natanel’in İbn Meymūn’a gönderdiği mektuba cevap olarak yazılmıştır. Onun İbn
Meymūn’a gönderdiği mektup günümüze ulaşmamıştır. O, İbn
Meymūn’dan, baskı altında bulunan Yemen Yahudi cemaatine rehberlik etmesini istemektedir.1 Yemen Mektubu’nun yazılmasından iki yıl kadar sonra Ṣalāḥuddīn el-Eyyūbī’nin (ö.1193) büyük kardeşi Tūrān Şāh, Yemen’i
ele geçirmiş ve Yemen Yahudi cemaati baskılardan kurtulmuştur.2
İbn Meymūn, Fransa’nın Lunel bölgesindeki hahamlara gönderdiği bir mektupta da Yemen Mektubu’ndan bahsetmektedir. Yemen’deki Yahudi cemaatinin bazı konularda kendisinden görüş istediğini aktaran İbn Meymūn, bir kaç farklı risale kaleme aldığını ifade etmektedir. Bu
1 İbn Meymûn, İggeret Teyman, ed. Abraham S. Halkin (New York: American Academy for Jewish Research, 1952), s.84; İbn Meymûn, “İggeret Teyman,” Yitshak Şilat (ed.), İggerot ha-Rambam (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.1, s.106.
2 Herbert Davidson, Moses Maimonides: The Man and His Works (Oxford: Oxford University Press, 2005), s.489.
ifadelerden dolayı, bazı araştırmacılar, Yemen Mektubu’nun bu risalelerin
birleştirilmesinden oluşturulduğunu düşünmektedirler.3
Yemen Mektubu’nun Arapça adı er-Risāletu’l-Yemeniyye, İbranice adı ise İggeret Teyman’dır. Mektubun müellif nüshası elimize ulaşmadığı için İbn Meymûn’un bu mektubu hangi başlıkla isimlendirdiği belli değildir. Bununla birlikte günümüze ulaşan Judeo-Arabic yazmalarında başlık Risāletu’l-Yemeniyye şeklinde olduğu için, mektubun orjinal isminin er-Risāletu’l-Yemeniyye olması kuvvetle muhtemeldir.4 Mektubun Orta Çağ’daki mütercimlerden Nahum ha-Maaravi ise bu mektubu Petah Tikva
(Ümit Kapısı/Başlangıcı) olarak adlandırmaktadır.5
Bu mektubun Orta Çağ’a ait üç İbranice tercümesi vardır. Bunlar, Samuel İbn Tibbon (ö.1230), Abraham İbn Hasday (ö.1240) ve Nahum ha-Maaravi (13. yüzyıl) tarafından yapılmıştır.
Mektubun İçeriği ve Önemi
İbn Meymūn, Yemen Mektubu’nda çok farklı konulara değinmektedir. Bu konuların Yemen Yahudi cemaatinin öğrenmek istediği konular olduğu açıktır. Zira İbn Meymūn “Bahsettiğin üzere…” diye başlayan ifadeleriyle Ya kov ben Natanel’in sorularına gönderme yapmaktadır. Mektubun ana konuları arasında, Yemen Yahudilerinin gördüğü baskılar, Yemen’de Mesihlik iddiasında bulunanlar, Tevrat’ta Hz. Muhammed’e işaret eden ifadeler (beşā iru’n-nubuvve), Tevrat’ın tahrifi ve Musa şeriatının neshi gibi konular yer almaktadır. İbn Meymūn’un İslam, Hz. Muhammed ve Kur’an hakkındaki görüşleri daha sonraki Yahudi bilginler için de başvuru kaynağı olmuştur. Başta İbn Meymūn olmak üzere Orta Çağ Yahudi bilginleri arasında yaygın olan, İslam’ın Yahudilik’ten esinlenerek oluşturulan bir din, Kur’an’ın da Tevrat’tan yararlanılarak yazılan bir kitap olduğu şeklindeki
algı günümüzde de devam etmektedir.6
3 Bkz. İbn Meymûn, “İggeret el Hahmey Montpeşlir al Gzirat ha-Kohavim,” Yitshak Şilat (ed.), İggerot
ha-Rambam, (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.2, s.489; Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman),
s.ix. 4
Bkz. Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman), s.ix.
5 Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman), s.ix; Şilat, “Mukaddime” (“İggeret Teyman”), İggerot
ha-Rambam, ed. Şilat, c.1, s.79. Petah Tikva isimlendirmesi, Yosef ben Yitshak Sambari (ö.1703) tarafından
da zikredilmektedir. Bkz. Yosef ben Yitshak Sambari, Sefer Divrei Yosef, ed. Shimon Shtober (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 1994), s.164. Bu bilgiyi dikkatime sunan Doç. Dr. Nuh Arslantaş’a teşekkür ederim. 6 Konuyla ilgili çalışmalar için bkz. M. Schwabe, “Asarat Haverav ha-Yahudim şel Muhammed,” Tarbits 2 (1930), ss.74-89; J. Leveen, “Mohammed and His Jewish Companion,” Jewish Quarterly Review 16:4 (1926), ss.399-406; Özcan Hıdır, “İslam’ın Yahudi Kökeni Teorisi ile İlgili İddialar ve Çalışmalar,”
İLAM Araştırma Dergisi 3:1 (1998), ss.155-169; Erwin Rosenthal, Judaism and Islam (Londra: T.
Yoseloff, 1961); Charles Torrey, Jewish Foundation of Islam (New York: Jewish Institute of Religion Press, 1933); Abraham Katsh, Judaism and the Koran: Biblical and Talmudic Backgrounds of the Koran (Philadelphia, PA: Bloch Publishing Co., 1954); Abraham Geiger, Was hat Mohammed aus dem
tarafından kendilerine verilen bir imtihandır. Ona göre, sabredip Tevrat’ın kurallarına uygun bir şekilde yaşandığı takdirde bu musibetler geçecektir. O, kendilerini Mesih ya da Mesih’in müjdecisi gibi gösteren Yahudileri de dikkate almamaları konusunda Yemen Yahudilerini uyarmaktadır. İbn Meymūn, ayrıca İsfahan’da Mesihlik iddiasıyla ortaya çıkan bir şahsın Yahudi cemaatini nasıl kandırdığını naklederek Yemen Yahudilerini aynı
hataya düşmemeleri konusunda ikaz etmektedir.7
Yemen Mektubu, İbn Meymūn’un İslam ve Müslümanlarla ilgili en fazla malzeme barındıran eseridir. Özellikle beşā iru’n-nubuvve konusundaki açıklamaları hiçbir Yahudi din bilgininin eserinde görülmeyecek kadar detay
içermektedir. İbn Meymūn’un, mektupta Hz. Muhammed’in
peygamberliğini reddetmek ve Müslümanların Tevrat’tan yaptıkları çıkarımları çürütmek için Kur’an’dan yararlanması dikkat çekicidir. Hz. Muhammed’in ismini Tevrat’ta “Muhammed” şeklinde arayanları eleştiren
İbn Meymūn, eṣ-Ṣaff Suresi altıncı ayeti8
delil göstererek İslam peygamberinin –eğer aranacaksa— Tevrat’ta aranması gereken adının “Ahmed” olduğunu belirtmektedir. Bu durum Müslüman reddiye yazarlarında olduğu gibi muhatabın kutsal metnini kullanarak karşı tarafın iddialarını çürütme gayretini göstermesi açısından önemlidir.
İbn Meymūn, mektubun girişinde çocuklar ve kadınlar da dahil bütün Yahudi cemaati tarafından kolayca anlaşılabilmesi için mektubu Arapça
(Laşon Kedar) kaleme aldığını ifade etmektedir.9 O, Yemen Mektubu’nu
Arapça kaleme almış, fakat İbrani harflerini kullanmıştır. Judeo-Arabic dediğimiz bu yazı stili, Orta Çağ Yahudileri arasında yaygın şekilde kullanılmaktaydı.10
Arapça bildiği halde İbrani harflerine aşina olmayan okurlar için mektubun orijinali bilinemezliğini korumuştur. Mektubun
Judentume aufgenommen? (Bonn: F. Baaden, 1833); Alfred Guillaume, “The Influence of Judaism on
Islam,” E. R. Bevan and C. Singer (ed.), Legacy of Israel (Oxford: Clarendon, 1928) içinde, ss.129-172; Nahman Paris, “İyunim be-Yahaduto şel ha-Kuran,” Norman Paris (ed.), Braha le-Menahem (St. Louis, MO, 1955) içinde, ss.309-337; Nuh Arslantaş, Yahudilere Göre Hz. Muhammed ve İslamiyet (İstanbul: İz Yayıncılık, 2011).
7 İbn Meymūn, İggeret Teyman, ed. Halkin, ss.98, 100; İbn Meymūn, “İggeret Teyman,” İggerot
ha-Rambam, ed. Şilat, c.1, ss.109-110.
8
“Hatırla ki, Meryem oğlu İsa: Ey İsrailoğulları! Ben size Allah'ın elçisiyim, benden önce gelen Tevrat'ı doğrulayıcı ve benden sonra gelecek Ahmed adında bir peygamberi de müjdeleyici olarak geldim, demişti.”
9 İbn Meymûn, İggeret Teyman, ed. Halkin, s.3; İbn Meymūn, “İggeret Teyman,” İggerot ha-Rambam, ed. Şilat, c.1, s.83.
10 Detaylı bilgi için bkz. Yasin Meral, “Ortaçağ Yahudileri Arasında Judeo-Arabic Kullanımı,” Asife Ünal ve diğerleri (ed.), Bütün Yönleriyle Yahudilik (Ankara: Türkiye Dinler Tarihi Derneği Yayınları, 2012) içinde, ss. 319-332.
İngilizce çevirileri de her tercümede görüldüğü gibi, aslını yansıtmaktan uzaktır. Özellikle İbn Meymūn’un hangi İslamî terimleri kullandığı, Kur’an’dan naklettiği ayeti ne derece metne sadık kalarak yaptığı gibi pek çok önemli ayrıntı İngilizce çeviride fark edilememektedir. Bu çalışmada İbn Meymūn’un Yemen Mektubu’nun Judeo-Arabic orjinal metni, Arap harfleriyle okuyucunun dikkatine sunulacaktır. Böylece Arapça bilen okurlar, Yemen Mektubu’yla ilgili yapacakları çalışmalarda metni aslından takip etme fırsatı bulacaklardır.
Bilindiği üzere Judeo-Arabic yazı türünde Tevrat’tan yapılan alıntılar orjinal İbranice olarak korunmaktadır. Ayrıca Yahudi dini ve kültüründe yer etmiş bazı terim ve ifadeler de yine İbranice olarak kullanılmaktadır. Bu gelenek Yemen Mektubu’nda da devam ettirilmiştir. İbn Meymūn da Tevrat’tan yaptığı bütün alıntıları ve Yahudiliğe ait terimleri İbranice olarak korumuştur. Çalışmamızda İbranice olan bu kısımları Arapça’ya çevirerek dipnotta verdik.11 Mektupta Arap dilinin gramer kurallarına uymayan bazı kullanımlar olduğu görülmektedir. Bunlar müellifin Arapçasının zayıf olmasından değil, İbrani dilinin kuralların Arapça’ya uyarlanarak kullanmasından kaynaklanmaktadır. Orijinalini koruma adına metne hiçbir müdahelede bulunulmamıştır. Ayrıca metinde akıcılığın sağlanması adına Tora, Moşe, Daniel ve Yeşa yahu gibi özel isimler Arapça’daki yaygın olan telaffuz ve yazılışlarıyla yazılacaktır. Örneğin, Tora yerine Tevrat, Moşe
yerine Musa kelimeleri kullanılmıştır.12 Yemen Mektubu’nun orijinal
Judeo-Arabic metni, Orta Çağ’a ait İbn Tibbon, Nahum ha-Maaravi ve Abraham İbn Hasday tercümeleri ile birlikte 1952 yılında Abraham Şlomo Halkin tarafından neşredilmiştir. Bu edisyon Yahudi akademi çevrelerinde en muteber edisyon olarak kabul edilmektedir. Elinizdeki makalede ele adlığımız Yemen Mektubu’nun Arapça metni, bu edisyon esas alınarak hazırlanmıştır.
11 Arapça çevirideki yardımları için Doç. Dr. Necati Avcı Bey’e teşekkürü bir borç bilirim.
12 Tevrat’tan yapılan alıntılar http://st-takla.org/pub_oldtest/Arabic-Old-Testament-Books/Arabi-Bible-Old-Testament-Chapters.html/ adlı sitedeki Tevrat’ın Arapça çevirisinden alınmıştır. (15.01.2014)
לודג דובכל ת שודק ת רמ אנ ברו אנ רקיה דמחנה םכחה בקעי לודג דובכ ןב דבכנה ת שודק ת רמ אנ ברו אנ ימויפ לאנתנ דיגנה שאר ןמית ץרא דיגנ ןמוימה תוליהקה ה חוא תולהקמה עושו ' ונחינת ו ל לכ ללכ םיולנה ו תוליהקה ידימלת לכ ןמית ץראב םרמשי רוצ ם םדעב ןגיו תאמ רשא והא השמ והאר אל םאו םינזא עמשל וב צז והידבוע ןב ףסוי ןב ןומימ ןב " ל . םהיעזג ודיעי תמאה ישרש לע י תוניעמה בוט לעו ס םהיעבונ ודיה תמאה שרשמ יכ םנמאו הקדצהו ןמאנ רצנ חרפ נ דסחה ןיעממו לח ןמית ץראב ךשמנ לודג ב תוקשהל ו חירפהל םינג לכ םינצנה הנהו רבדנ וטאל אוה ל ו ףיע לכ בדמב אמצ ר םידו םקפס ואצמ ובו לכ םיה ייאו ךרד ירבוע . ןכל םיורפסבו דרפסב לוק וריבעה הצקמ םימשה הצק דעו םימשה . םימל וכל אמצ לכ יוה םירחוסהו לכו םינענכה םינוע םהילאושל דחי םלכ ןמענו הפי עטמ ואצמ יכ , הערמו ןמשי וב הזר לכ בוט , ר וב םהיעורו ו ןמאנ הע ןמית ץרא יבשוי םה יכו זועמ ומחל ינתונ לדל ומולש ימידקמ רישעל דעסמ ווק אבש תוכילה ומל החותמ ךרד ירבוע לכל םדיו , חותפ םתיבו רל החו , ואצמ םמעו החונמ לכה , החנאו ןוגי וסנו , השמ תרותב םיגוה םויה לכו , םיכלוה ישא בר הרוה ךרדב , קדצה יפדור , קדבה יקזחמו , ירקע ידימעמ םלת לע הרותה , מ ירזפנ םיצבק םע ה ' םלולמב , תוצמה לכ ימיקמ םתולהקמב םהיקודקדב , םתובוחרב החוצ ןיאו תאצוי ןיאו ץרפ ןיא , ה ךורב ' םיקח ירמוש הרות ימיקמ תיבשה אל רשא םיקוחרה םייאב ו ובוטב ונחיטבה רשאכ ב ודסח ידי לע והיעשי ודבע תואה םתאו ונעדוה רשאכ ונעמש תורימז ץראה ףנכמ . צי רשאכו ה םעונב תוזחל ברעמה ןמ ונא ' ושדק םוקמ רקבלו , ושפנ החנ יכ ונעמש , ובוטו וקדצ יהלא והאיצמי , לע חוניו םולש אבי ובכשמ , ןימחר יכאלמ היל חלשיו , ןימיה ץקל ולרוגל דומעיו חוניו , יכ תואה ונשפנ דמחמ ונריקי ונדידי ךל הזו והשעמ הצר םיהלא ורכש ליפכיו , ורמאב םולש ול ארקיו ונב התא יכ , לע דומעתו ונכ , הקחו תד םיקהל , הקדצו טפשמ רומשל , ותדו ותוצמ רומשל , זוחאל ותירבב ה יהי ' ךיתובא םע היה רשאכ ךמע ךיהלא , לאו ךבזעי לא ךשטי , בחר בל ךל ןתיו ומע טפשל , ושומי אלו ךערז יפמו ךיפמ וירבד ומע דיגנל היהת ךיבא תחתו ומאנכ , ךמש תא םיהלא ביטייו ומשמ .
ךבתכ ונילא עיגה רשאכו ונדידי םירצמל ונריקי ומענ ועמשל לכ םינזא ו םיניעל אוה הואת ךילע ונינפב דיעה אוהו יתרשממ יכ ינדא התא ולבחב םיבשויה ולגד לע םינוחה או הרותה יפדורמו ו יבה היתותד , היתותלד לע םידקושה , ה חתפי ' הינופצמ ךל , אלמיו ךנטב הינופצמ , הרתכ םישיו ךירתכ שאר , ךיתורגרג לע היקנע ןתיו , ויהיו ךילגרל רנ הירבד , ביתנל רואו ו ךת , ךמש ארקי םהבו , ימע לכ וארו ה םש יכ ץראה ' ךממ ואריו ךילע ארקנ , ונדידי תרמא רשא הזו ג ישנא וניחא תצקמ תעמש יכ ךבתכב לוא ונת , םרוצ םרמשי םהש םיברמ יתוא םיללהמ ו שמ ננ גל יתוא םיכרועו םי ינוא ם םינתיא יפל ורפס םתבהא ד םדסחו םבוטבו חו ורב ורב ינממ וינפא לע רובד רבדו עמש , עשת לא רחא םדא לאו , דרפס ימכח ינטקמ ןטק ינא , רשא דרוה תולגב םידע , יתורמשמב דוקשא דימתו , תגשה אלו י תמכח יתובא , עגפ םישקו םיער םימי יכ ונ , וננולתה אל הולשבו , אלו ונעגי ונל חנוה , איהו הכלה ררבתת ך . לא הכלמממו ריעל ריעמ הלוגל הכלממ רחא יתצר לבא י םיליבש לכב םירצוקה םילבשב הטקלאו תואלמהו תואירבה ץבקא ו ב ה תומונצ ד טעבא אל תוק ו יתבש הז טעמ תיבה , לולו א ה ' ונל ורפס וניתובאו ונל היהש , טעמה יתגשה אל א רשא בצ רו , רובשא דימת ונממו , לת ונדידי תודוא לעו ר ונדימ ' ןובנה םכחה םינהכה ןגס המלש , והיפ ביחרמ אוה יכ תרמא רשא ללהמב י ונ חבשב ונושל ךיראמו י ונ , רבד יאבה ןושל יפכ ותקושת ותלמחבו ותבהאב רפסל לידגהו , ורוצ ורמשי , חרופ ןגכ יהיו , חמש םלש ונילא והריזחיו , ךבישהל תלאש רשא ךבתכ ינינע ראשו םהילע בישהל יתיאר הבושתה ובינו רדק ןושלב , וב ארוק ץורי ןעמל מ םישנהו ףטהו םישנאה לכ , ונינע תבושת יכ י דח , דומעל היואר תולהק לכ הילע י םכ אכ דח . 13 5511 .)
הער העומש הנלצת העמוש לכ וינזא יתש תורצלא لا דמש ברעמו חרזמ 55511 .) 52561 .) 65512 ) 52561 ) 14 15 16 5551 ) 17 18 19
זמ הלאו הזמ הלא ךותב לארשיל ויהיו ה ןטק יכ בקעי םוקי ימ אנ לדח םיהלא ינדא רמאו אוה חישמ ילבח יבבל העת הדרחל יל םש יקשח ףשנ תא ינתתעב תוצלפ לא ומשמ היחי ימ יוא لا תולג ונבלתיו וררבתי םיליכשמהו םיעשר לכ וניבי אלו םיעשר ועישרהו םיבר ופרציו וניבי הב ' ודבע השמבו םיליכשמה ןמו ולשכי 20 6651 ) 21 155 ( 22 23 1565 ( 24 61561 ( 25 26 10:12 ) 27 28 (35:11
קר ה קשח ךיתובאב ' לכמ םכב םהירחא םערזב רחביו םתוא הבהאל םימעה ה קשח םימעה לכמ םכברמ אל ' םהב יוג ימו םיקידצ םיטפשמו םיקח ול רשא לודג ארסיסו קלמע סונירדאו סוטיטו רצנדכובנו בירחנסו חלצי הז אלו חלצי הז אלו אל ךילע רצוי ילכ לכ 29 51552 ( 30 555 ( 31 151 ( 32 33
יעישרת טפשמל ךתא םוקת ןושל לכו חלצי תא הקתננ ה קחשי םימשב בשוי ומיתובע ונממ הכילשנו ומיתורסומ ' געלי ומל תולג ان תומצע קיחש ירצנה עושי יוג תילארשי רשכ דלוה לארשי תב לע אבה דבעו יוג רזממ הכרבל םירוכז 34 55511 ( 35 6 5 1 -1 ( 36 37 38 39 40 11 آ ) 41 42
יצירפ ינבו ולשכנו ןוזח דימעהל ואשני ךמע עגושמ 43 51555 ( 44
אינרקב תיוה לכתשמ ןוהיניב תקלס הריעז ירחא ןרק ולאו אתימדק אינרק ןמ תלתו ללממ ספו אד אנרקב אשנא יניעכ ןיניע ולאו הימדק ןמ הרקעתא ןברבר רבסיו תדו ןינמז הינשהל 45 155 ( 46 6155 (
שדקה חורב لا תודמש لاو תוריזג יל ולכי אל םג ירוענמ ינוררצ תבר עשרה רצנדכובנ הרז הדובעל ינש תיב ןוי תוכלמ העשרה תודמש ורזג תבש לוליחב ןיא הב קלח ול ' לארשי יהלא לע דמש העשרה תוכלמ הרזג תחא םעפ 47 48 49 65562 ) 50 51 52 53 54 55 56
ךכו ךכ םהילע ורזג ךכו ךכ לארשי ליטבד דיבע אדמש וגו ץראה רפעכ ךערז היהו ' لا תולג דגובה יל דגה השק תוזח יתבשה התחנא לכ ידמ ירוצ םליע ילע דדוש דדושהו דגוב ה ינא יכ ' אל םתילכ אל בקעי ינב םתאו יתינש ה רמא הכ ' ודמי םא קחיו הלעמלמ םימש ערז לכב סאמא ינא םג הטמל ץרא ידסומ ור ה םאנ ושע רשא לכ לע לארשי ' אל םהיבויא ץראב םתויהב תאז םג ףאו םתא יתירב רפהל םתלכל םיתלעג אלו םיתסאמ 57 58 1 -ب ( 59 51561 ( 60 61 :2:2 ( 62 251 ( 63 15515 ( 64 11562 (
لا תודמש ה רשא םידירשב ' ארק ו יניס רה לע םהיתובא ודמע הרובגה יפמ רובדה ועמש עמשנו השענ םלוע דע ונינבלו ונל יניס רה דמעמ וכו ןנעה בעב ךילא אב יכנא הנה ' םלועל ונימאי ךב םגו רה לע ויתובא ודמע אל יניס תווצקב םיצופנה 65 66 151 ( 67 68 69 62561 ( 70 71 2552 ( 72 62 آ ( 73
הרותה רפס תישארב לארשי לכ יניעל דע לא הפ וב רבדא הפ רשא םירבדה תא חכשת ןפ דאמ ךשפנ רמשו ךל רמשה ךינב ינבלו ךינבל םתעדוהו ךייח ימי לכ ךבבלמ ורוסי ןפו ךיניע ואר ה ינפל תדמע רשא םוי ' ברחב ךיהלא אנ לאש יכ וכו ךינפל ויה רשא םינשאר םימיל ' רבדמ םיהלא לוק םע עמשה שאה ךותמ لا תודמש םכתא תוסנ רובעבל יכ וכו םיהלאה אב ' ןויסנ 74 75 76 1556 ) 77 52-251 ( 78 1651 ( 79 1151 ( 80 81 52562 ( 82
ךב ןיא םומו יתיער הפי ךלכ םיהלא הנחמו לארשי הנחמ הז תמועל הז תימלושה יבוש יבוש םינחמה תלוחמכ תימלושב וזחת המ ךב הזחנו יבוש יבוש תימלוש םינחמה תלוחמו יניס רה דמעמ חמ לארשי הנ םיהלאה תארקל םעה תא השמ אצויו הנחמה ןמ , םיהלא הנחמו יפלא םיתובר םיהלא בכר ןאנש יבוש لا קוספ תויוכלמ 83 551 ( 84 85 555 ( 86 87 88 89 90 55552 ( 91 51521 ( 92 93
וכו םדא ידי השעמ םיהלא םש םתדבעו ' אל יכ וערז יפמ חכשת םתוא יתירב תאז ינאו ה רמא ' וגו ' لا תודמש ויה לכ ונגרוה ךילע יכ החבט ןאצכ ונבשחנ ם ז " ל תיזח שרדמ דמש לש ורוד הז ךילע יכ יבג לע לילכ ןברקכ חבזמה למ הל םויה םכדי וא ' הכרב םויה םכילע תתלו ה תא הזה ארונהו דבכנה םשה ' ךיהלא , רכש םלשל אוה ןמאנו ב בוט אבה םלועלו הזה םלוע 94 95 6151 ( 96 ) 65512 ( 97 ) 65512 ( 98 99 61511 ( 100 101 102 103 104 62516 ( 105
תבש לוליח תומצע קיחש טבנ ןב םעברי لا םילגע אטח לארשי תא איטחהו םהב لا הכוס תוכוס لا עשופ דאמ דאמב ןראפ רהמ עיפוה ךברקמ איבנ ךיחאמ נו לאעמשיל לודג יוגל ויתת لاو םיעשופ 106 107 108 109 110 111 112 113 62555 ) 114 :222 ( 115 51551 ( 116 62555 ( 117
لا לוספ לודג יוג הרז הדובע ידבוע םכמ םימצעו םילודג םיוג דאמ דאמב דאמ דאמב ויתכרבו כרבא ונ דאמ דאמב יתיברהו ןב תא םגו 118 119 120 121 61555 ( 122 62555 ( 123 124 125 62555 ( 126
ערז ךל ארקי קחציב יכ ארקי יתובא םשו ימש םהב ארקיו קחציו םהרבא יתייהו םיהלאל םהל קחצי תא םיקא יתירב תאו ותא יתכרב הנה יו םהרבא תכרב ךל ןת בוקעיל הדימעיו קחציל ותעובשו םהרבא תא תרכ רשא תירב לארשיל קחל םלוע لا םילאעמשי لا םיעשופ דאמ דאמב תיח םימ לאד םימ 127 5 2 5 13 ) 128 56565 ( 129 130 52511 ( 131 1555 ( 132 65555 ( 133 62555 ( 134 1561 ( 135 52552 -55 ) 136 137
לאד םימ תיח ףלא דאמ דאמב ןראפ רהמ עיפוה רהמ עיפויו ןראפ עיפוה יניס רה דמעמ ה ' ומל ריעשמ חרזו אב יניסמ ןראפ רהמ עיפוה ומל ןראפ עיפוה עש רי חרז ה דובכ ןכשיו ' יניס רה לע אב יניסמ יניס רה דמעמב 138 139 140 141 142 6511 ( 143 144 145 146 6511 ( 147 148 149 150 151 152 52561 ( 153 154
ז " ל ה רבד רשא לכ ' עמשנו השענ עיפוהו חרזו אב ךיחאמ ךברקמ איבנ ךברקמ ךברקמ ךיחאמ ךברקמ לא עמשת אל אוהה איבנה ירבד הרז הדובע םתדבעו וגו םירחא םיהלא םש ' 155 151 ( 156 157 5561 ( 158 159 51551 ( 160 161 162 163 1551 ) 164 165 52555 (
لا קוספ ךברקמ איבנ لا השרפ ךברקמ ינומכ ךיחאמ לארשי ךיחא רמא הכ ושע ינבל ינומכ ינב ןמ בקעי ינומכב לו איבנ םק א 166 167 168 169 170 171 172 51562 ( 173 174 175
וגו שאב ותבו ונב ריבעמ ךב אצמי אל ' וגו רבח רבחו ' םימת וגו היהת ' ה ךל ןתנ ןכ אל התאו ' ךברקמ איבנ ךיהלא لا םיננועמ لاو םימסוק האורה םינפל ארקי םויה איבנל יכ ךיחאמ ךברקמ רפוצו בויא והילאו זפילאו דדלבו רקש איבנ רוזע ןב היננח לש ןבר םיאיבנה לכ התא ברק עמשו אל איה םימשב ףסות אל 176 52511 ( 177 178 52551 ( 179 55551 ( 180 51551 ) 181 51551 ( 182 183 9:9 ( 184 185 186 187 188 6551 ( 189 56512 (
ונממ ערגת אלו וילע הל תרתסנה ' וגו וניהלא ' יקלמע וא יול וא ןהכ םלוע דע על " ז עמשת אל תפומהו תואה אבו ע ודבעת אל " ז ע םשב אבנתמ " ז םלוע דע איבנ רקש ונימאי ךב םגו םלועל 190 5551 ( 191 61562 ( 192 193 194 195 51 5 1 -1 ( 196 197 198 199 200 2552 (
יניס רה דמעמ םינחמה תלוחמכ תימלושב וזחת המ יניס רה דמעמ םלועה תומוא ז " ל לעבש הרות 201 202 555 ( 203 204 205
הפ لا ודבאי הרהמ םינימ דמש תושרדמו םידימלתהו םימכח םימכח םיבוט םישעמבו הרותב םירובגו הרותה יפ לע لا םילאעמשי لا ןיצק צז הידעס וניבר " ל لا ץק םירבדה םימתחו םימתס יכ הברתו םיבר וטטשי 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 2556 (
ןיצק םא בזכי אלו ץקל חפיו רחאי אל אבי אב יכ ול הכח המהמתי لا ץק מ תולג םירצ הנש תואמ עברא םתוא ונעו םודבעו لا דובעש םירתבה ןיב דמעמ הנש תואמ עברא םירתבה ןיב דמעמל لا תולג لا הלואג ברק םויב וכפה תשק ימור יקשונ םירפא ינב لاو ץק ערז ךל ארקי קחציב יכ אל ץראב ךערז היהי רג יכ 217 1556 ( 218 219 156 ( 220 221 222 51551 ( 223 224 225 226 227 228 2551 ( 229 230 56565 (
הנש תואמ עברא םתוא ונעו םודבעו םהל لا יג תור لا קוספ لل תוריג لا ץק لا ץק ךפא ךשמת ונב ףנאת םלועלה רד רדל لا תולג ריסא הפסא ופסאו ודקפי םימי ברמו רגסמ לע ורגסו רוב לע لا ץק لا םיצק לש ןתעד חופת םיצק יבשחמ ל צז הידעס וניבר " ל 231 51551 ( 232 233 234 235 236 237 2511 ( 238 239 66561 ( 240 241 242 25 -( 243
لا םיצק لا תוכמ ץעי המ ועדיו ךל אנ ודיגיו ךימכח אופא םיא ה ' םירצמ לע תואבצ עשרה רצנדכובנ םיבכוכב םיזוחה םימש ירבה ךעישיו אנ ודמעי וגו ' הלגי הרהמ 244 245 246 247 248 56552 ( 249 250 51515 ( 251
םידב תותא רפמ םימכח בישמ ללוהי םימסקו ודבע רבד םיקמ לכסי םתעדו רוחא הדוהי ירעלו בשות םלשורשיל רמאה םילשי ויכאלמ תצעו הנינבת םעה תא אילפהל ףסוי יננה ןכל באו אלפו אלפה הזה רתתסת וינבנ תניבו וימכח תמכח הד םכחיו םדאה לכמ םלוע לש ודומע דובכה אסכ הבכרמה ןה תובא רמאנש םיהלא וילעמ לעיו لا תובא 252 11 5 61 -62 ( 253 51562 ( 254 255 256 257 258 51511 ( 259
لا לובמ וגו האבה התקעצכה ' لا החכות . וגו ינא ףא יתכלהו ירקב ימע וכלת םא ' ירקו םכיתאטח לע עבש ץק 260 261 65551 ( 262 263 62 5 65 ( 264 265 61562 ( 266
لا תולג הל םילחימה לכ םכבבל ץמעיו וקזח ' הלגי הרהמ וקזח וצמא תולשוכ םיכרבו תופר םידי لا תולג ןויצ רמאתו ה ינבזע ' הו ' וגו ינחכש ' םחרמ הלוע השא חכשתה ןב וגו הנטב ' ה םוחר לא יכ ' ךתיחשי אלו ךפרי אל ךיהלא ה בשו ' ךתובש תא ךיהלא ונרושא התע אלו ונארא וכו בורק אלו ' השרי םודא היהו בוזעו רוצע ספאו 267 268 269 61515 ( 270 271 1511 ( 272 273 51512 ( 274 51512 ( 275 3551 ( 276 1512 ( 277 61 5 55 ( 278 61 5 58 ( 279 12516 (
ואוב םוי תא לכלכי ימו ינולפ עגושמ םישרפ דמצ למג בכר רומח בכר רומח בכר רומח לע בכרו ינע למג בכר דמצ םישרפ לאעמשיו םודא لا םלצ צז " ל תולג ان םלשורי דרפסב רשא םלשורי תולגו 280 651 ( 281 282 283 5565 ) 284 285 252 ( 286 287 288 289 290 291 292 293 62 (
המש ודר ץראב םתנשונו םינב ינבו םינב דילות יכ וניבר ןיכיוהי ךלמה תולג םתנשונ תעכ םעלב לא לעפ המ לארשילו בקעיל רמאי תישארב ימי תשש לא לעפ המ لا םילואג חמתב ןמיס הריציל וגו ךופשא ןכ ירחא היהו ' נב ואבנו םכי םכיתונבו ץק 294 6516 ( 295 296 6151 ( 297 65561 ( 298 299 61561 ( 300 301 302 303 304 551 ( 305 551 ( 306
הנממו בקעיל איה הרצ תעו עשוי גוגמו גוג תמחלמ ןוריג רעש אבנתמ ע םשב " ז ימשב רבד רבדל דיזי רשא איבנל לא וגו רבדל יתיוצ אל רשא תא ' ה תאריב וחירהו ' וכו ' וילע החנו 307 5512 ( 308 309 310 311 62551 ( 312 1555 (
ונל דלי דלי יכ םויה התא ינב ךיתדלי אלא הרוש האובנה ןיא עו רובג םכח לע ריש רישע רישעו ורצי שבוכ רובג ותעדב ץראה ימע ץראה םע םאו ול רשא לכמ שיא םירחי םרחה אלו ול רשא לכמ ול רשא לכ זבזבי לא זבזבמה שמוחמ רתוי لل םיינע םיינע םה لاو םיינע םירישע ןיב لا םיינע لاو הלילח רזוח םירישע 313 6555 ( 314 1555 ( 315 251 ( 316 556 ( 317 318 319 320 321 322 61 ( 323 12 ( 324 325 326
ולכיה לא אובי םאתפו ומש חמצ שיא הנה חמצי ויתחתמו חיצ ץראמ שרשכו וינפל קנויכ לעיו םלשוריל וכו םיריצ םיב חלשה ' םהיפ םיכלמ וצפקי וילע ויפ טבשב ץרא הכהו 327 551 ( 328 5652 ( 329 6511 ( 330 331 6551 ( 332 51516 ( 333 1555 (
ןודזב لا םיוג لا םיוג لا םיוג لل םיוג םילילפ וניביואו שדקה חורב רדק ילהא םע יתנכש ךשמ יתרג יכ יל היוא 334 335 336 337 338 339 340 15516 ( 341 342 15562 (
עגושמ שודל רפעכ ענכי הרהמ כוכה ןמו אבצה ןמ לפיו הצרא םיב וגו םסמריו ' אל םלאכו עמש אל רשא שרחכ יהאו ויפ חתפי ז " ל המודו עמשמו אשמו םיטרמל ייחלו םיכמל יתתנ יוג המחלמל המה רבדא יכו םולש ינא 343 344 345 346 5251 ( 347 51511 ( 348 349 51561 ( 350 5512 ( 351 55562 (
םיהלא הכמ גוענ لا תולג لا תוליהק רמב ז " ל צז " ל יבר נ " ע 352 353 1511 ( 354 355 356 357 358 359
וכו שאו םד ץראבו םימשב םיתפומ יתתנו ' ןושחרמ لا םיוג ז " ל צז " ל תלאש םולח 360 361 151 ( 362 363 364 365 366
لا םיוג יתא שניא רבכ אימש יננע םעו שדקה חורב لا תולג םלשורי תונב םכתא יתעבשה וגו ' דע הבהאה תא וריעת אלו ץפחתש 367 368 369 370 5 5 51 ( 371 372 373 151 ( 374 (7:2
םימחר תדמב םכתאו ונתוא רוכזי םימחר תדמב םלוע ארובו ה םענב תוזחל ולבחו ותלחנ תוילג ץבקל ' ולכיהל רקבלו , ונאיצויו וב ונבישוה רשא תומלצה איגמ , יניע ךשחמ ריסיו ונבל לפאמו ונ , לודג רוא ואר ךשחב םיכלהה םעה םכימיבו ונימיב םיקיו , ךישחיו ונחיטבה רשאכ וניכשחמ ריאיו ונילע םימקה לכ לע ותרבעבו ופאב ה חרזי ךילעו םימאל לפרעו ץרא הסכי ךשחה הנה יכ ' לכ לעו תונובתה ףסוא תומכחה לעב ונריקיו ונדידי ךילע םולשו לעו וניחא םידימלתה דע םולש ברו חרוז רואכ םולש םולש ץראה לכ הלס ןמא חרי ילב . םיברה יקידצמ עשר םלועה תומוא םיברה תקדצה והיאיריל םיהלא דוסו ןיקזינ ןיא הוצמ יחולש הוצמ אלו לארשי לכ לע םולשו , ש םיל . 375 9:9 06:2 ) 376 377 378 379 380 381 382 8 ( 383 384
Arslantaş, Nuh. Yahudilere Göre Hz. Muhammed ve İslamiyet. İstanbul: İz Yayıncılık, 2011. Davidson, Herbert. Moses Maimonides: The Man and His Works. Oxford: Oxford University
Press, 2005.
Geiger, Abraham. Was hat Mohammed aus dem Judentume aufgenommen? Bonn: F. Baaden, 1833.
Guillaume, Alfred. “The Influence of Judaism on Islam,” Edwyn R. Bevan and Charles Singer (ed.), Legacy of Israel (Oxford: Clarendon, 1928) içinde, ss.129-172.
Hıdır, Özcan. “İslam’ın Yahudi Kökeni Teorisi ile İlgili İddialar ve Çalışmalar,” İLAM Araştırma Dergisi 3:1 (1998), ss.155-169.
İbn Meymûn, Musa. “İggeret el Hahmey Montpeşlir al Gzirat Kohavim,” İggerot ha-Rambam. Ed. Yitshak Şilat, 3. Baskı (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.2 içinde, ss.478-490.
---. “İggeret Teyman,” İggerot ha-Rambam. Ed. Yitshak Şilat. 3. Baskı (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.1, ss.82-102.
---. İggeret Teyman. Ed. Abraham S. Halkin. New York: American Academy for Jewish Research, 1952.
Katsh, Abraham. Judaism and the Koran: Biblical and Talmudic Backgrounds of the Koran. Philadelphia, PA: Bloch Publishing Company, 1954.
Leveen, J. “Mohammed and His Jewish Companion,” Jewish Quarterly Review 16:4 (1926), ss.399-406.
Meral, Yasin. “Ortaçağ Yahudileri Arasında Judeo-Arabic Kullanımı,” Asife Ünal, Hüsamettin Karataş, Yasin Meral ve Dilek Özbey (ed.), Bütün Yönleriyle Yahudilik (Ankara: Türkiye Dinler Tarihi Derneği Yayınları, 2012) içinde, ss.319-332.
Paris, Nahman. “İyunim be-Yahaduto şel ha-Kuran,” Norman Paris (ed.) Braha le-Menahem (St. Louis, MO, 1955) içinde, ss.309-337.
Rosenthal, Ervin. Judaism and Islam. Londra: T. Yoseloff, 1961.
Sambari, Yosef ben Yitshak. Sefer Divrei Yosef. Ed. Shimon Shtober. Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 1994.
Schwabe, M. “Asarat Haverav ha-Yahudîm şel Muhammed,” Tarbits 2 (1930), ss.74-89. Torrey, Charles. Jewish Foundation of Islam. New York: Jewish Institute of Religion Press,
